ניתוח שאיבת שומן הינו ניתוח נפוץ אשר מבוצע בקרב גברים ונשים גם יחד. מטופלים רבים אשר התייאשו מה”מלחמה” במשקלם דרך קבע, פונים אל הכירורג הפלסטי לצורך ביצוע ניתוח, אשר מהווה סוג של “פיתרון” קל ומהיר קצת יותר. אך המטופלים לא תמיד מודעים לסיבוכים האפשריים בניתוח זה, והרופא- אשר מחוייב ליידע אותם בדבר הסיכונים והתוצאות האפשריות, לא מתאם ציפיות עם המטופל, אלא מציג מצג שווא והבטחה לתוצאה “מושלמת” ויפה. והתוצאה היא אכזבה קשה מצד המטופלים ואף רצון לבצע ניתוחים חוזרים בתקווה שזה יפתור את המצב. כך קרה גם ל-מ’, בחורה בת 23 בלבד, אשר פנתה לרופא כירורג פלסטי לצורך בירור האפשרות לביצוע ניתוח שאיבת שומן מהירכיים ומהעכוז. מ’ נבדקה על ידי הרופא ונקבע לה תור לביצוע הניתוח. מ’ ביצעה את ניתוח שאיבת השומן אך מיד לאחריו החלה מ’ לסבול מכאבים עזים באיזור הניתוח ומדימומים. מ’ פנתה לרופא המנתח אך זה הרגיעה ואמר לה כי תופעה זו הינה “רגילה” לאחר ביצוע ניתוח מסוג זה. כן סבלה מ’ מנפיחות רבה באיזור המנותח אך גם בעניין זה אמר לה הרופא כי זהו דבר “שגרתי”. בחלוף כחודשיים מהניתוח, הגיעה מ’ לבדיקה אצל הרופא והתלוננה כי נותרה נפיחות באיזור המנותח וכי היא אינה מרוצה מתוצאות הניתוח. נוכח הדברים הציע הרופא לבצע ניתוח תיקון, אשר נקבע לה ובוצע שלושה חודשים לאחר הניתוח הראשון. הניתוח השני לא שיפר את מצבה של מ’ אלא אף החמיר אותו, והיא נותרה עם עיוותים באיזור הירכיים והישבן, קפלי עור ושומן, עור נפול ושקעים ובליטות.
בעקבות המקרה הגישה מ’ תביעה בעילת רשלנות בביצוע ניתוח שאיבת השומן שבוצע לה. בכתב התביעה טענה מ’ כי טרם הניתוחים לא הסביר לה הנתבע על האפשרות כי יישארו עיוותים ובליטות באיזור המנותח, אלא הבטיח לה תוצאה יפה ומרשימה.
לטענת מ', הנתבע התרשל בביצוע ניתוחי שאיבת השומן, וכי בעקבות ניתוחים אלו היא נותרה עם עיוותים משמעותיים באיזור הירכיים והישבן ועם א-סימטריה משמעותית. כן טענה מ' כי בעקבות הנזקים שנגרמו לה בשל הניתוחים נגרמה לה נכות נפשית.
מנגד, הגיש הרופא כתב הגנה לבית המשפט במסגרתו טען כי הניתוחים בוצעו כיאות וכי לא היה כל דופי בביצועם. כן טען כי טרם הניתוח הסביר ל-מ' אודות כל הסיבוכים והסיכונים הכרוכים בניתוח. באשר לתוצאות הניתוח טען הרופא כי הבליטות והשקעים מהם סובלת מ' כיום הינם בשל עלייתה במשקל מאז הניתוח ומשקלה העודף, וללא כל קשר לניתוח ואופן ביצועו. באשר לנזק טען הרופא כי ל-מ' אין כל נכות נפשית כתוצאה מהניתוח ואף הנזקים האסטתיים להם היא טוענת בכתב תביעתה הינם מופרכים ומוגזמים.
בפסק דין שניתן ביום 8.2.07 קיבל בית המשפט את תביעתה של מ' וקבע כי הרופא אכן התרשל בביצוע הניתוחים ל-מ', לא קיבל את הסכמתה מדעת טרם ביצוע הניתוחים ולא הסביר לה כנדרש אודות הסיכונים הכרוכים בניתוח והתוצאות האפשריות. בית המשפט קבע כי כתוצאה מרשלנות זו, נגרמו ל-מ' הנזקים האסטתיים להם היא טוענת. באשר לנכות קבע בית המשפט כי מ' סובלת מנכות אסטתית בשיעור 20% אך דחה את טענתה כי הינה סובלת מנכות נפשית בעקבות הניתוח.
לאור נזקיה אלו וגילה הצעיר של מ', קבע בית המשפט כי על הרופא ליתן ל-מ' פיצוי בסך 645,000 ₪, וכן לשלם שכר טרחת עו"ד והוצאות המשפט.
